אסרטיביות – העמקה

המשך והעמקת המושג אסרטיביות

נתחיל בכמה נקודות שיבהירו קצת יותר את המקורות והמשמעות של המושג:

* בחברה עם מעמדות, בעל מעמד נחות מוריד את עיניו מבעל המעמד הגבוה יותר. לראות זה פעולה של אסרטיביות וזה תמיד הובן כך.

הפעולה הבסיסית של אסרטיביות, הינה אסרטיביות של מודעות – הבחירה לראות, לחשוב ולהיות מודע לפנימי ולחיצוני. אסרטיביות הינה לשאול שאלות. לאתגר את בעלי הסמכות, לחשוב באופן עצמאי ולעמוד על כך – זהו השורש של אסרטיביות.

לוותר על זה, הינו ויתור עצמי ברמה בסיסית. לא מדובר בהתמרדות ילדותית. לפעמים אנו פוגשים אנשים שמתוך פחד ותלות, מתנהגים במאין אסרטיביות של הרס עצמי. הם אומרים על הכול 'לא', באופן אוטומטי. מתוך חולשתם הם חשים שזו דרכם היחידה להיות אסרטיביים.

למרות שאסרטיביות דורשת את היכולת להגיד 'לא', היא לא נבחנת באמת בדברים שאנו מתנגדים להם, אלא בדברים שאנו בעדם. האופן שבו אנו חיים ומבטאים ערכים אלה. בהקשר זה אסרטיביות קשורה קשר אינטימי לנושא של אינטגריטי או יושרה.

* להיות אסרטיבי הינו להיות מחויב באופן עקבי לזכותי להתקיים. "חיי לא שייכים לאחרים ולא באתי לעולם כדי לעמוד בציפיות שלהם". לרבים זו אחריות מפחידה.

זהו מצב שבו חיי בידי, צריך להחליט החלטות ואי אפשר להסתמך על דמויות סמכותיות להגנה. זהו מצב שבו אתם האחראים הבלעדיים להשיג וליצור את התחושה של ביטחון בעצמכם.

הפחד מאחריות זו אינו זה הפוגע בביטחון העצמי וערך עצמי, אלא הכניעה לפחד הזה.

אם איני עומד על זכותי להתקיים, איך אחווה כבוד עצמי. עליי להאמין באופן עקבי שרעיונותיי ורצונותיי חשובים. בתהליך הגדילה וההתבגרות אנו מקבלים איתותים הפוכים, ואולי אנו חוששים שיאשימו אותנו באנוכיות. פעמים רבות אסרטיביות דורשת אומץ.

האירוניה הינה שפעמים רבות, דווקא כשאנשים אינם מכבדים את רצונותיהם וצרכיהם העמוקים, אז הם נעשים אנוכיים באופן הקטנוני ביותר. הם נאחזים בשטויות אחרי שהם מכרו את נשמתם, בלי אפילו לדעת על מה הם ויתרו.

* במקום העבודה או בארגון, אסרטיביות היא לא רק לחשוב על רעיונות, אלא לפתח ולהילחם עליהם. לזכות בתמיכה עליהם ולעשות כל מה שאפשרי כדי להפכם למציאות.

פעמים רבות רואים כאלה שאינם ממש משתתפים. הם מרגישים שאין להם את הכוח לשנות ואף מהווים מכשול. בשביל בטחון עצמי וערך עצמי לפעמים צריך לקפוץ למים ולפעמים צריך ללכלך את הידיים.

* לבסוף אסרטיביות מערבת צורך להתעמת ולהתמודד עם אתגרים, במקום לברוח מהם – לשאוף למצוינות. ע"י הרחבת הגבולות של יכולתנו להתמודד אנו מגדילים את כוחנו ואת רמת התפקודיות והיעילות שלנו.

למשל אתגרים שעלינו להתמודד איתם הינם ללמוד כיצד להיות בקשר אינטימי עמוק בלי לאבד את הגבולות שלנו, להיות בני אדם טובים בלי הקרבה עצמית ואיך לשתף פעולה מבלי לבגוד באמונות ובסטנדרטים שלנו.

פחד מאסרטיביות

לא בכל תרבות מכבדים ומעריכים אינדיבידואליות. נשים פעמים רבות נענשות כשהן מתרגלות אסרטיביות טבעית. כשמאמינים שרצוי יותר להתאים מאשר לבלוט, לא חובקים את ערך האסרטיביות.

אם המקור העיקרי לביטחון והגנה היא דרך קשר לשבט, אז אפילו ביטחון וערך עצמיים יתפסו כמאיימים. כי הם מציינים אינדיבידואליות ומכאן הפרדה.

בפועל ביטחון עצמי וערך עצמי אינם מסכנים קהילה אלא מהווים תנאי הכרחי לקהילה בריאה. חברה בריאה הינה איחוד של אינדיבידואלים עם כבוד עצמי. אדם מפותח ומוגשם טיפס בהצלחה על שני סולמות: אינדיבידואליות ומערכות יחסים.

בני אדם עם עצמיות פחות מפותחת, פעמים רבות אומרים לעצמם, אם אתבטא אעורר התנגדות וחוסר קבלה. הם נותרים קפואים ומשלמים מחיר כבד בביטחון ובערך עצמי.

אומץ

זה טעות להסתכל על מישהו עם ביטחון עצמי ולאמר, "זה קל בשבילו להיות אסרטיבי, כי יש לו ביטחון עצמי" אחד הדרכים שאנו בונים ביטחון עצמי הינו כאשר אנו אסרטיביים, כאשר זה לא קל להיות כך. תמיד יש מיקרים שלהיות אסרטיבי דורש מאיתנו את האומץ שלנו.