ביטחון עצמי וספונטאניות

ביטחון עצמי אבל מה עם הספונטאניות?

רבים אינם מאמינים שיוכלו להשתנות באמת מאחר והם מבינים שבניסיונות ללמוד להתנהג באופן אחר וחדש יש מידה של חוסר ספונטאניות.

למשל אם מישהו ילמד איך בדיוק לדבר בסיטואציה מסוימת, הוא לא יהיה ספונטאני, והגרוע מכל – שיראו את זה.

לכן השאלה מה היא ספונטאניות אמיתית חשובה ביותר. אך בהקשר שלנו, ההבנה שרוב ההתנהגויות שנראות לנו ספונטאניות במבט ראשון, אינם באמת ספונטניים כלל, חשובה לא פחות. 

לפעמים אנו חושבים שלזרום עם הצעות של אחרים ללא התנגדות היא ספונטאניות, ולכן אנו לפעמים נרגיש לחץ "לזרום" עם מישהו אחר גם אם לא בא לנו.

אך כאן בספונטאניות אני מתייחס להתנהגות שאנו חשים שאינה דורשת תכנון או למידה.  

אם תתבונן בתשומת לב על ההתנהגות והתגובות "הספונטאניות" שלך – ההתנהגויות והתגובות שאינך צריך לחשוב לתכנן או ללמוד עליהם – תוכל לראות שהן פשוט אוטומטיות, פחות או יותר אתה מגיב באותה צורה לסיטואציות.  

כאשר אנחנו מגיבים באופן אוטומטי ללא מחשבה אנו עשויים להתבלבל ולחשוב שאוטומטיות זאת הינה התנהגותנו הספונטאנית.  

למעשה זו פשוט התנהגות רפטטיבית חוזרת, שעשינו ממנה כל כך הרבה, עד שהיא נעשית ללא מחשבה וללא מודעות. אנו רגילים אליה והיא נעשית ללא כל מאמץ. ולזה אנו קוראים ספונטאניות.

מעבר לכך שזו לא ספונטאניות אמיתית, הרעיון שעלינו להיות ספונטאניים באופן הזה מטרפד עבוד רבים כל ניסיון ללמוד התנהגויות ותגובות חדשות.

רבים לא ירצו למשל להעתיק תגובה מוצלחת של מישהו אחר, כי זה לא נבע מאיתנו ואינו ספונטאני. ואז אנו לא מבינים מדוע אנחנו תקועים.

בפועל כל ההתנהגויות שלנו נלמדו מאחרים גם אם זה מההורים או מילדים אחרים לפני כל כך הרבה זמן שאנו כבר לא זוכרים.

אנו למדנו להעתיק בהתנהגויות מאחרים באופן ספונטאני עד שמישהו שלא מצא חן בעיניו שאנו לומדים ממנו לעג לנו על כך שאנחנו מחקים אותו.  

מה שחשוב להבין הינו שאם תלמדו מאחרים או מקורס כל שהוא איך להתנהג ותתרגלו מספיק זה יחווה לכם ספונטאני באותה מידה שכל התנהגות אוטומטית נחווית.

בהתחלה תרגישו לא בנוח ועם מודעות עצמית מוגזמת אך די מהר תרגיש נינוחים לחלוטין עם ההתנהגויות החדשות והאפקטיביות יותר שלמדתם.

 

למשל אם בסדנה של מיומנויות חברתיות תלמד איך לפתוח בשיחה עם מישהו בקפיטריה של הפקולטה באוניברסיטה, בהתחלה זה ירגיש לך מאולץ, וטבעי שתרגיש חשש מסוים.

אך במידה ותתמיד לאחר זמן מסוים תשכח שאי פעם התקשית בכך, וזה יחווה לך ספונטאני. תראה מישהו או מישהי שתרצה לפנות אליו או אליה ופשוט תעשה זאת באופן אוטומטי.

ככל שתהיה מיומן ביותר דרכים לפנות אל אנשים תוכל לקרות בחירה ספונטאנית בין הדרכים השונות בהתאם למצב.  

על פי מורים רוחניים הרמות הגבוהות ביותר של ספונטאניות אמיתית, נובעות רק מתוך מצבים עמוקים של חוסר פחד מוחלט.

חלקם מסבירים שרק כאשר אנו יודעים שברמה הרוחנית אנחנו לא הגוף, שאנחנו חופשיים לחלוטין מהעולם, רק כך אנו פועלים בעולם ללא כל פחד, ומתוך מוטיבציות שונות לחלוטין, מאיך שאנו חיים כאשר אנחנו (במודע או שלא במודע) חיים מתוך פחד הישרדותי, ברמות פיזיות ופסיכולוגיות. בכל מקרה מעטים האנשים שבאמת מעוניינים להגיע להישג רוחני כזה ולספונטאניות כזאת.

 

לסיום לכן אזכיר שהמטרה שלנו כאן, היא רק להבין שהרבה פעמים, ההתנגדות שלנו ללמוד התנהגויות חדשות, שיכולות לשנות את חיינו מהיסוד, בסה"כ נובעת מהפחד שלנו להיראות 'לא טבעיים' בשלבים הראשונים של הלמידה.

אם אתה מרגיש ככה אולי תרצה להעמיק ב "מה חשוב יותר, מה שאחרים חושבים עליי, או מה שאני חושב על עצמי?" ולגלות שאינך באמת חושש מדעתם של אחרים אלא רק מדעתך שלך.