מדריך לפיתוח בטחון עצמי - חלק ב'
מה הקשר בין בטחון עצמי לחרדה?
ראשית יש לציין שלא תמיד יש קשר בין ביטחון עצמי לחרדה. ישנם חרדות מסוגים שונים הנובעות מגורמים שונים. כאן אתייחס כמובן בעיקר לחרדות הקשורות לבטחון עצמי.
כדאי למי שסובל מחרדות לבדוק האם הקשר לביטחון עצמי שיוסבר במאמר מתאים לאופן שבו הוא חווה את החרדות שלו. זאת מאחר ובמקרים רבים מי שסובל חרדות מאובחן כסובל 'ממחלה' ומומלצות לו תרופות פסיכאטריות שאולי עוזרות להשתלט על התקפי החרדה אך אינן פותרות את הבעיה מהשורש. ובמידה והחרדות נגרמות כתוצאה מבעיות הקשורות לביטחון עצמי אז במקום לפתור אותן ולחזק בטחון עצמי תחושות הערך והביטחון רק נפגעות יותר.
למעשה אני יכול להמליץ לכל הסובלים מחרדות לא להסתפק בתמיכה תרופתית אלא לחקור לשורשים העמוקים של כל סוגי החרדות.
מפתחי Coherence Therapy הצליחו להדגים כיצד ניתן לחדור לשורשים הפסיכולוגיים של חרדות שנתפסות "כמטורפות" ושהבאת מודעות למנגנון העמוק המחולל את החרדה יכולה לשחרר לחלוטין ובמהירות את הסובל ממנה.
למה תחושות החולשה וחוסר הביטחון נחווים כל כך אמיתיים?
רבים חשים לכודים בתחושות של חוסר ביטחון עצמי וחולשה "פנימית" מאחר והן מרגישות כה אמיתיות.
רבים חווים סתירה מתסכלת ולא מובנת בין ההישגים ו/או היכולות שלהם לבין התחושות המחלישות.
התסכול רק גובר כאשר האדם מצד אחד חש שהוא מעריך את עצמו ואפילו מאוד, ומצד שני הוא חווה חוסר ביטחון, ולא רק שהוא לא מבין מדוע בעצם הוא אינו חווה ביטחון עצמי, הוא נאלץ לשמוע אנשים שמעירים לו שהוא אינו מעריך את עצמו וכך הוא נותר לא רק מתוסכל אלא גם מבובל מאוד.
למעשה אחת הסיבות המרכזיות שטיפולים רבים נכשלים הינה שלא משנה כמה המטפל/פסיכולוג מסביר למטופל שאין לו בעיה אמיתית ושהכל בסדר גמור איתו (גם כאשר המטופל עצמו חושב שהסברים שהוא שומע די הגיוניים) עדיין תחושות החולשה והפחדים נחווים בצורה ממשית והם "משכנעים" את המטופל הרבה יותר מכל הסבר.
לחץ/י כדי ללמוד להשתחרר מהבלבול הזה כדי שתוכל/י לעזור למטפל שלך לעזור לך
להיות 'פסיכולוגים' של הילדים שלכם
הורים רבים חשים פחד ותסכול כשהם רואים את חוסר הביטחון העצמי של ילדיהם. על ההורים מופעל לחץ חברתי הבוחן את כישוריהם ההוריים להעניק לילדיהם את ההערכה העצמית והביטחון הכל כך נחשבים בחברה שלנו.
לחץ זה גורם להורים לתגובות מגוונות: ישנם הורים החווים רגשות אשמה קשים, וכאלה המאשימים זה את זה באחריות לרמת הביטחון העצמי הנמוך של הילד/ה. ישנם הורים המאשימים בסתר את הילד/ה שלהם בכך. הם חשים שהם עצמם בעלי ביטחון עצמי כך שלא הם אלה שהנחילו את חוסר הביטחון לילד/ה.
פעמים רבות הם חשים גם שאין פגם באופן שבו הם מחנכים את ילדם במיוחד כאשר ילדיהם האחרים חווים ומתנהגים בביטחון עצמי.
במאמר הבא תוכלו להבין קצת יותר לעומק כיצד מתפתח חוסר ביטחון עצמי וכיצד תוכלו לפתח את ביטחונו העצמי של ילדיכם או להחזיר חזרה את הביטחון שאבד לו. זכרו שלכם יש כוח הגדול מכל מטפל או פסיכולוג לרפא את ילדכם.
בטחון עצמי – אבל מה עם הספונטאניות?
רבים אינם מאמינים שיוכלו להשתנות באמת, מאחר והם מבינים שבניסיונות ללמוד להיות אחרת, יש מידה של חוסר ספונטאניות.
למשל אם מישהו ילמד איך בדיוק עליו לדבר בסיטואציה מסויימת, הוא לא יהיה ספונטאני והגרוע מכל – שיראו את זה!
פסיכולוגיה של בטחון עצמי
פסיכולוגיה של בטחון עצמי נולדה מתוך ההכרה במורכבות של קשיים הקשורים לבטחון עצמי ומתוך ההכרה בחשיבות התובנות הייחודיות של שיטות טיפול שונות בנושא ביטחון עצמי מחד, והצורך להכיל כמה שיותר מתובנות אלה אל תוך מסגרת טיפולית אחת מאידך.
צורך זה נובע מכך שרבים אינם מצליחים לפתור את בעיות חוסר הביטחון והערכה עצמית נמוכה במסגרת שיטת טיפול אחת והם עוברים משיטה לשיטה בתקווה בסוף ימצאו את הגישה המתאימה.
דווקא כאשר מחברים את התובנות השונות של גישות שונות (בניגוד להסתכלות השואלת מה הגישה הטובה יותר…) אפשר ליצור שיטה מאוחדת שנותנת מענה שלם ומקיף לכל הבעיות הקשורות לחוסר ביטחון, דימוי עצמי והערכה עצמית נמוכה.
אתם בוודאי שמים לב שישנם זוויות הסתכלות רבות על בטחון עצמי כשאתם סוקרים את האתר. פסיכולוגיה של בטחון עצמי משלבת את כל הגישות או הזוויות הללו וגם כאלה שעוד לא באו לידי ביטוי באתר.
לחץ/י כדי לקרוא כיצד חלק מהגישות הללו יכולות להשתלב לטיפול מאוחד
בטחון עצמי בתקשורת – אסרטיביות
אחד מהקשיים שרבים חשים בהם הינו הקושי לבטא את דעותיהם כאשר הן מנוגדות לדעת האחר שמולו. הם פוחדים להכעיס את האחר ואינם יודעים כיצד לההשתלב בשיחת – ויכוח, שהיא אחד מהדברים הנדרשים ביותר בחברה האלימה שבה אנו חיים.
הדבר שאנחנו מצפים שהכי יעזור לנו בכך, הינו לפתור לעומק את כל מה שמונע מאיתנו מלחוש בעלי ערך, ומלחוש בביטחון עצמי בסיסי, אך מה שלא פחות חשוב הינו ללמוד טכניקות תקשורת המעניקות יכולת להתמודד במצבים מעוררי המתח הללו, ובכך הן גם מעניקות כוח רב וממשי וזה מהווה למעשה חלק מהביטחון העצמי הנרכש שלנו.
לחץ/י כדי ללמוד לתקשר באסרטיביות ולהתגבר על הפחד מקונפליקטים
הצגה של בטחון עצמי
הפסיכולוג מילטון אריקסון טבע את האימרה Fake it until you make it וכוונתו הייתה שבמצבים מסוימים האדם נאלץ לעשות כאילו הוא יודע מה שהוא עושה עד אשר הוא באמת ידע ויצליח במעשיו.
מאמנים ומטפלים רבים ממליצים על גישה זו בדיוק, גם ביחס לביטחון עצמי. שעלינו להציג כאילו אנו בעלי ביטחון עצמי עד אשר אחרים יקחו אותנו ברצינות ואז באופן טבעי נחוש יותר ויותר ביטחון עצמי.
במאמרים שלהלן נבחן היבטים מסויימים של גישה זו:
לגברים: ביטחון עצמי מול נשים
גברים רבים מתעניינים בפרספקטיבה של פסיכולוגיה של ביטחון עצמי על הקורסים המתפרסמים ביחס ללימוד הדרכים והגישות שבעזרתם יוכלו להצליח עם נשים.
באופן כללי איני מתנגד להשתתפות בקורסים וסדנאות כדי ללמוד ולהתפתח בכל תחום המעניין אותנו ומאמין שכדאי להעשיר את חיינו כמה שיותר. במאמר הנוכחי אתייחס באופן יותר ספציפי ליתרונות ולחסרונות של הקורסים האלה ואסביר את המקור העמוק של קשיי גברים בתחום זה.
לחץ/י להמשך