הישרדות מודרנית – הקרב על ערך עצמי

כאשר מדברים על הישרדות בד"כ מתכוונים להישרדות פיזית של האדם ולכל מה שקשור אליה. אם אדע להתפרנס, להגן על עצמי וגופי מתוקפים ומחלות אני אחד ששורד. התפאורה של הסדרה "הישרדות" (הרבה יותר מסדרות ריאליטי אחרות) מביעה ומרמזת על כוח והישרדות פיזית.

אך בפועל מה שקורה שיוצר את העניין והדרמה בריאליטי "הישרדות" וברוב סדרותהריאליטי הינו קרבות על ערך – על "מי שווה יותר?" ולא הישרדות פיזית.

וזאת, לו בגלל העובדה הפשוטה שבתחרויות/מאבקים שבראליטי "הישרדות", מי שמפסיד (או מודח) אולי נחשב פחות שווה אך נותר לגמרי בחיים.

באותה המידה בחיינו מחוץ לעולם סדרות הראליטי הרוב המכריע של המאבקים שלנו הינם על הערך שלנו,  כמו מי יותר יפה, חזק, מצליח, למי יש עבודה ובני זוג שווים יותר, מי יותר מבוקש ומקובל.

אפילו העניים בחברה המערבית (ברובם) אינם באמת נאבקים על עצם הישרדותם הפיזית מאחר ורובם יכולים לקבל תקציב למזון ודיור מהמדינה ומארגוני צדקה למיניהם (וזה לא מבטל את זעקת הלב על אי הצדק החברתי!).

כלומר החוויה ההישרדותית עברה ממאבק על עצם השרידות הפיזית להישרדות ברמה הפסיכולוגית – "האם אני מספיק שווה?" – תחושת הערך העצמי שלנו הינו מה שנאבק לשרוד.

הדרך הבסיסית שתחושת הערך העצמי שלנו נאבק לשרוד הינו השאלה האובססיבית התמידית שאנחנו שואלים ביחס לכל סיטואציה, ביחס לכל דבר שמישהו אומר, ואפילו ביחס למחשבה מקרית החולפת בתודעתנו: "מה זה אומר עליי?", ו/או "האם זה מאיר עליי באור חיובי או שלילי?".

הדבר הראשון שחשוב להבין בהקשר הזה הינו שהמאבק ההישרדותי הזה של הערך העצמי הינו קולקטיבי ונובע ממצוקה קולקטיבית.

כולם מבינים שמי שנאבק להוכיח שהוא שווה או שווה יותר, כנראה שבפנים אינו חש כה בטוח בעצמו ובשוויו, כי אחרת למה עליו להתאמץ ולהוכיח זאת? אך הבנה זו נשכחת כשאנו רואים אדם חזק שנראה בטוח בעצמו ובכל זאת מנסה להראות או להוכיח שהוא שווה.

במקרה זה אנו מרגישים שזו זכותו "להשוויץ" ולהראות את עצמו, שזה מוצדק, כי הרי הוא באמת נראה חזק ובטוח בעצמו.

אך בפועל הוא מפעיל עליכם את אחת המניפולציות העתיקות ביותר: הוא מזהה שאתם חשים פחות חזקים ממנו (מראש הוא מקרין עצמו כחזק ובודק מי ואיך מגיבים לזה) ואז הוא אומר דברים בטון מתאים כדי לבסס את מעמדו ואז אתם שמעריצים/מקנאים בכוחו(שכביכול גדול יותר משלכם), מאשרים אותו ומעניקים לו את מעמדו.

יש המוני וריאציות למניפולציה הזו (אולי בהזדמנות אכתוב מאמר שיחשוף כל מיני וריאציות כאלה) אך מה שחשוב להבין זה ש הוא מחפש ממכם חיזוק!

כל פעם שמישהו מתווכח אתכם ונראה שיותר חשוב לו להשמיע את דעתו מאשר להגיע לאיזו הבנה שמשותפת לשניכם אז דעו שהוא מרגיש צורך עז להמשיך ולבסס את מעמדו מולכם מאחר והוא אינו חש שערכו מבוסס. ברוב המקרים קשה לכם לשים לב לכך כי גם אתם עסוקים במעמדכם ובערך העצמי שלכם..

אני יודע שכל עוד אדם חש רגשי נחיתות קשה לו להתנחם בכך שגם לאלה הנראים חזקים ובעלי ביטחון עצמי יותר ממנו, יש אולי בעיות בתחושת ערכם העצמי.

אך כל עוד תאשימו ותבקרו את עצמכם בבעיות חוסר הביטחון שלכם, ותראו את עצמכם כשונים מבחינה יסודית מאחרים (ולא למשל רק עם פצע קצת יותר גדול) יהיה קשה לכם להגיע לריפוי גם עם מטפלים או פסיכולוגים מנוסים.

לכן חשוב שתעמיקו ותבחנו את האמירות הללו כאן גם אם נראה לכם שבמצבכם זה לא רלוונטי. (כדי להעמיק בנקודה זו קראו את: שני השלבים הקריטיים של ערך עצמי נמוך ושל ביקורת עצמית).

מי שחווה עצמו לגמרי נינוח עם עצמו וערכו אינו מתנשא מעל אחרים ויוצר אצלם תחושה של אי-נוחות ופחד, אינו משתדל תמיד להיות טוב ומוצלח יותר מאחרים, אינו בוחר במקצוע שאינו אוהב בליבו רק לשם הכבוד, לא עסוק בלשמר את מעמדו ואפילו לא מתעניין במעמדו, לא מנסה להראות שלו יש יותר השפעה, שהוא יפה יותר או חזק יותר, אינו מתמוגג מעצמו "בצניעות" כשאחרים מעריצים אותו, אינו חושב על כך שהוא טוב יותר מאחרים, הבחירה שלו בבן/בת זוג לא מושפעת מעד כמה הבן/בת זוג מרשימים את חבריהם/הוריהם, אינו מתאמץ להיות המנהיג, לא חושב שהדעות שלו בהכרח תמיד הכי נכונות…

הוא לא יתעסק בכל הדברים האלו, כי מי שבאמת מרגיש נוח עם עצמו אינו צריך את כל משחקי האגו האלה.

(נכון שבעלי ביטחון עצמי נמוך במיוחד לא מעזים לעשות הרבה מהדברים ברשימה, אך בד"כ גם הם היו מקווים לשחק – ולנצח קצת במשחק הזה – צורך שנובע בדיוק מאותו המקום)

אז האם אתם מכירים הרבה אנשים שלא מתעסקים בכל משחקי האגו הללו? אם כן, התברכתם, כי הם בוודאי עוזרים לכם ומזכירים לכם שאתם בעלי ערך כמו כולם וגורמים לכם (ולאחרים) להרגיש מאוד בנוח לידם.

שוב, הדגשת העובדה שרבים סביבכם סובלים כמוכם מרמות שונות של ערך עצמי נמוך אינה מבטלת כמובן את הצורך שלכם לפתור ולרפא את הפצעים האישיים שלכם, אך היא עוזרת לכם לראות את מצבכם בפרופורציה והיא נועדה לעזור לכם לצמצם את הביקורת העצמית ולראות שאתם לא כל כך שונים מהאנשים סביבכם כפי שאולי נדמה לכם.

אך חשוב מכך אני מנסה להעביר את התחושה שכל משחקי האגו האלה הינם חסרי משמעות, שכולם משתתפים בהם מתוך מצוקה, וזאת כדי להציע מניע חדש לרפא את תחושות הערך הנמוך שלכם.

המניע הרגיל של רבים הרוצים לשפר את תחושת ערכם העצמי הינו רק בשביל לשפר עמדות, רק כדי להמשיך את משחקי האגו של מי יותר שווה ממקום שלא תמיד מפסיד, בשביל להיות חזקים מספיק כדי להגשים את המטרות שנראה להם שיוכיחו "סופית" להם ולאחרים שהם שווים: "תעזור לי להרגיש מספיק שווה בשביל שאוכל להצליח( או לנצח) ואז לדעת שאני ממש שווה".

כדאי להבין שגם כאשר זה מצליח נשארים באותו מעגל כאב, רק שבמצב זה הפצעים מוסתרים! הרבה אנשים עם תחושות ערך עצמי נמוך או פגוע לומדים כיצד למשוך ולקבל פידבקים וחיזוקים מסביבתם ומצליחים לשאוב מתוך חיזוקים אלה מספיק כוחות על מנת להגיע להצלחות למרות תחושות ערך עצמי נמוך.

התחושות המקוריות של ערך עצמי נמוך נדחפות פנימה יותר ויותר מתחת לתחושות החדשות של ערך עצמי גבוה (שמתווספות בזכות ההצלחות וההישגים) אך התחושות הישנות של ערך עצמי נמוך אינן נעלמות וממשיכות להפעיל את הסובל מהן ולדחוף אותו להצליח יותר ויותר (כדי להדחיק יותר ויותר עמוק את התחושות השליליות שלא מפסיקות להכאיב) ולהתאמץ למשוך עוד ועוד חיזוקים(אפילו לתכנן מהלכים של שיחה שיובילו אותו לקבל חיזוקים, כאילו במקרה, כאילו מבלי שהתכוון לכך).

אם כן המטרה בכל זה הינה שכאשר תשאלו את עצמכם מה הכי חשוב לכם, התשובה תהיה נקייה מהתעסקות כואבת בערככם כי אחרת לעולם לא תוכלו לדעת את מה אתם הכי אוהבים עמוק עמוק בלבכם, את מה שהכי יביא לכם סיפוק ואושר, התשובות היחידות שתפגשו זה פנטזיות על כל מיני הצלחות והישגים שנדמה לכם שייקחו מכם את הכאב של ערך עצמי נמוך.

מרוב שבני האדם עסוקים במאבקי כוח ואגו, השאלות של מי אנחנו באמת ומה באנו לעשות כאן הפכו להיות לא רלוונטיות, התעסקות שהיא כביכול לא מציאותית ואף ילדותית. "תפסיק לחפור!" יגידו לכם אם רק תעיזו להעמיק באמת בנושאים אלו.

אולי תשמחו לדעת שעוד לפני שממש ריפאתם פצעי ערך עצמי נמוך תוכלו בכל זאת לטעום משהו מחיבור לעצמי האמיתי שלכם כבר עכשיו ע"י כך שתשאלו ותעמיקו עוד ועוד בשאלות הבאות:

"אם לא היה חשוב לי בכלל מה יחשבו עליי, אם הייתי אוהב את עצמי ומרגיש נוח עם עצמי באמת, אם לא היה לי יותר צורך להיות מוצלח יותר מאחרים(או לא פחות מוצלח), אם לא היה בי צורך להתנקם באף אחד בשביל להרגיש טוב עם עצמי, אם הייתי פשוט מרגיש ממש ממש בסדר סתם ככה.

מה אז, באמת באמת, הייתי רוצה לעשות עם חיי?" ואם עולים לכם דימויים של מנוחה ובילויים, אז תוסיפו ותשאלו: "מה הייתי רוצה לעשות אחרי שהייתי נח מספיק ומבלה עד שהייתי מסופק לחלוטין?"

במידה ואינכם מצליחים אפילו לרגע להשתחרר מכמיהתכם להגשים ערך עצמי גבוה תשאלו את עצמכם: "מה הכי הייתי רוצה ומקווה שאנשים יחשבו עליי?" ותכינו רשימה מפורטת. עכשיו תדמיינו שחושבים עליכם את כל הדברים האלה ושאתם מגשימים את כל מה שזה היה נותן לכם לדעתכם.

תנו לעצמכם ליהנות מכך בדמיונכם עד לסיפוק מושלם ואז תשאלו: "ועכשיו, כאשר סוף סוף חושבים עליי את כל מה שאני רוצה והגשמתי את כל מה שזה נתן לי, מה עכשיו, אני הכי הכי רוצה, עמוק עמוק בלב?"

אם כן, המניע החדש שאני מציע לריפוי תחושות ערך עצמי נמוך, ושתרגישו עוצמה ואהבה עצמית (חוץ מלהפסיק לסבול..) הוא שתוכלו להגשים (או ליצור!) את ייעודכם בחיים האלה, כדי שתהיו מסוגלים לחיות חיים אמיצים ואמיתיים שבו אתם מרגישים שזו זכותכם לשאול ולגלות מהי המשמעות הייחודית של חייכם.