פיתוח ביטחון עצמי
היסוד הרביעי של פיתוח של ביטחון עצמי – יושרה
יושרה או אינטגריטי הינה האינטגרציה, החיבור של אידאלים, אמונות עמוקות, סטנדרטים ערכים – להתנהגות.
כלומר שישנה התאמה בין המילים שלנו להתנהגות שלנו. כאשר אין התאמה כזו אנו מושפלים בפני עצמנו.
כמובן שאם אין לנו ערכים, לא נוכל להיות מואשמים בצביעות ובחוסר אינטגריטי, אך הקשיים שיעמדו בפנינו בפיתוח בטחון עצמי יהיו גדולים יותר.
יושרה מערבת את השאלות:
האם אני כנה, מהימן וראוי לאמון? האם אני מקיים את הבטחותיי? האם אני נוהג על פי מה שלדעתי הינה התנהגות נערצת, ונמנע ממה שאני אומר שאני מתעב? האם אני הוגן וישר עם אחרים?
אם אני מתנהג בניגוד לערכים של מישהו אחר אני עשוי לטעות או להיות צודק, אך אם איני מתנהג בהתאם לערכים שלי – אני פועל בניגוד לששיקול הדעת שלי, אני בוגד במוח שלי.
צביעות בטבעו הבסיסי הינו ביטול עצמי, זה פוגע בי כמו ששום פגיעה או דחייה חיצונית אינה יכולה לעשות.
למשל להרצות לילדיי על כנות ואז לשקר לחבריי ושכניי. כאשר אני כועס ומציג את עצמי כאדם סופר אחראי כשמישהו לא עומד בהתחייבויות שלו, אך אז לא מתחשב בהתחייביות שלי לאחרים.
אני עשוי לחמוק מצביעותי, לעשות רציונאליזציות, אך העובדה נותרת בעינה, אני מתקיף את כבודי העצמי באופם ששום רציונליזציה לא תפוגג.
אחד מהשקרים העצמיים הגדולים ביותר, הינו להגיד לעצמך:
"רק אני אדע", "רק אני אדע שאני שקרן, רק אני אדע שאינו נוהג בהגינות כלפי אלה שסומכים עליי, רק אני אדע שאין לי כוונה לכבד את הבטחותיי"
המשמעות היא שהשיפוט שלי אינו חשוב, ורק שיפוטייהם של אחרים קובע.
אך כשזה נוגע לביטחון עצמי ולערך עצמי, עליי לחשוש יותר משיפוטיי שלי, יותר משל כל אחד אחר. מהשיפוט של האני שלי אי אפשר לברוח.
כשנתניאל ברנדון נתן לקבוצה של אנשים להשלים את המשפט:
אם אביא יותר יושרה לחיי –
הם ענו בקלות:
אגיד לאנשים כשהם מפריעים לי, לא אנפח את חשבון ההוצאות, אהיה אמיתית עם בן זוגי ביחס לעלות הבגדים, אודה בכך שאני מפלרטט, לא אתחנף לאנשים שאיני אוהב, לא אצחק מבדיחות וולגריות וטפשיות, אתאמץ יותר בעבודה, אגיד להורי שאיני מאמין באלוהים, אעזור לאשתי בעבודות הבית כפי שהבטחתי, אומר ללקוחות את האמת על מה שהם קונים, לא אגיד רק מה שרוצים לשמוע, לא אמכור את נשמתי בשביל להיות פופולרי, אגיד לא כשאני רוצה להגיד לא, אקח אחריות כשאנשים נפגעים ממני – אכפר ואפצה, אקיים הבטחות, לא אעמיד פנים של הסכמה, לא אכחיש כשאני כועס, אתאמץ יותר לא להתפרץ לדברי האחר, אודה בכך שעזרו לי, אודה בטעויותיי, לא אגנוב ציוד משרדי מהעבודה.
העובדה שכולם ענו בקלות ממחישה עד כמה נושאים אלו אינם מצויים עמוק בתת המודע, וזאת למרות שיש רצון מובן להימנע מהם.
