שינוי עצמי
ביטחון עצמי – האם אפשר להשתנות?
אחת הסיבות שאנחנו בני האדם כל כך מעוניינים לקבל את עצמנו זה כי איננו מאמינים שאפשר להשתנות ויש שיגידו שאנו עצלים מכדי לנסות. במאמר זה תוכל לקרוא על האפשרויות שלך להשתנות וכן לעמוד על הקשר בין חוסר האמונה שאפשר להשתנות לבין החשש של רבים ממה שאחרים יגידו עליהם.
ראשית אציין שאיני מתייחס כאן לשאלה האם אפשר לשנות ביטחון עצמי. זאת מאחר ולמעשה כל המדריך לפיתוח ביטחון עצמי שאתם קוראים ממנו כרגע, מציג דרך ממשית לפתח את הביטחון העצמי באופן עמוק ושורשי.
אם תרגלת והעמקת במאמר "מה באמת חשוב לך, מה שאתה חושב או מה שאחרים חושבים עליך?", גילית באופן חוויתי שאינך באמת חושש ממה שאחרים חושבים עליך. זה היה חשש אשלייתי בלבד.
החשש האמיתי הוא ממה שאתה חושב או עלול לחשוב על עצמך.
גילוי או היזכרות זו אינה נעימה אך היא האפשרות האמיתית שלך להשתנות. לא תמיד האפשרות הזו ברורה ונראית לעין מאחר ורבים התרגלו לחשוב שיש דברים שהם לא יוכלו לשנות.
למעשה האמונה המכאיבה שאי אפשר להשתנות, גרמה לרבים להדחיק את חוסר האהבה העצמית שלהם – לשכוח את הסיבות המקוריות שבגללן התפתחה חוסר אהבה עצמית. כך הפחד שלנו לזכור ולחשוב על הסיבות הללו מחליפים צורה ונדמה לנו שאנו פוחדים ממה שיחשבו אחרים.
למרבה האירוניה רבים מפתחים חוסר אהבה עצמית נוספת על כך שהם חשים חוסר ביטחון עצמי בחברת אנשים אחרים. ואז הם מתחילים לפחד שאנשים יראו את חוסר הביטחון שלהם והם מתאמצים מאוד להסתיר אותה.
הכי גרוע הוא שרבים שכבר שכחו לחלוטין איך הכל התחיל, מדמיינים שהבעיה המרכזית שלהם היא חוסר ביטחון עצמי שנובע בעיקר מכך שהם חוששים שאחרים יראו שהם חסרי ביטחון עצמי.
אם עקבתם בתשומת לב אחרי התהליך שתיארתי, אתם יכולים להבין שזו אשליה מוחלטת.
כאשר אנשים אלה ינסו לפתור את בעיית חוסר הביטחון שלהם (את הפחד שאנשים יראו שהם פוחדים) הם יתקשו מאוד.
זו בדיוק הסיבה שאנשים מנסים ללמוד לעשות הצגה של ביטחון עצמי. וכמובן לא משנה כמה ינסו לחשוב באופן חיובי על עצמם, הם בכלל לא תוקפים את הבעיה ברמת השורש.
זאת מאחר, כפי שהסברתי, שהם בכלל לא חוששים ממה שאחרים חושבים עליהם. הם חוששים להיזכר בסיבות המקוריות שבגללם הם פיתחו חוסר אהבה עצמית מלכתחילה. והם חוששים להיזכר בגלל האמונה השקרית שהם לא יוכלו להשתנות. *כי אם אפשר להשתנות אז אין שום בעיה כשאנו לא אוהבים את עצמנו. אם יש משהו שאנחנו לא אוהבים בעצמנו, אנו נשנה זאת. כלומר יכולה להיות חוסר אהבה עצמית בריאה וטבעית. חוסר קבלה עצמית כחלק מדחף התפתחותי שלנו להשתפר עוד ועוד. בחוסר אהבה עצמית כזה, יש יופי.אדם המסתכל על עצמו וסולד מהאנוכיות שלו למשל, ועושה מאמץ לגלות אכפתיות אותנטית. יש בזה יופי רב, בעצם המאמץ הכנה. (כמובן כשהוא מודע לחלוטין לעובדה שהוא אינו חושש מדעתם של אחרים עליו).
אם כן, הסיבה שחוסר אהבה עצמית אינה תמיד חלק מהתפתחות בריאה של האדם נובעת מהאמונה שאי אפשר להשתנות (או ששינוי נחווה כמשהו מעבר לכוחותיי).
אומר באופן ברור שאפשר לשנות המון (אתייחס לגוף ולדימוי גוף במאמר אחר) ישנם ספרים וקורסים בכל תחום שאפשר להעלות על הדעת ובעזרת מוטיבציה וכוונה אפשר לפתח (ואני רק נותן כמה דוגמאות) חוש הומור, יכולת לדבר מול קהל, ללמוד להשתמש בקול שלך כדי לשדר אסרטיביות או כדי לבטא נוכחות, יכולת ביטוי, כיצד לשפר משמעותית את יכולת הזיכרון, כישורי למידה, איך להציג את עצמך בפני מראיינים למקומות עבודה, כיצד להתחיל או ליצור זוגיות, איך לשמר ולבנות זוגיות קיימת, איך ליצור חברויות וידידים, איך להתחבר לאיכויות הייחודיות שלך ועוד ועוד. נכון, הרבה ספרים או סדנאות או טיפולים שיבטיחו לך הרים וגבעות עלולים לאכזב אותך, אך אם תתמיד תמצא את הידע שאתה צריך.זכור שברוב המקרים, תזדקק לשלב בין ידע מהרבה מקורות, לפני שהוא יהיה אפקטיבי עבורך.
אחרי הסדנה או הספר או המטפל השלישי (רביעי, חמישי..) פתאום המשמעויות של מקורות הידע או הטיפול הקודמים, עשויות להתבהר לך.
צריך נחישות וסבלנות ולזכור את "חשיבות ההבחנה בין ערך עצמי בסיסי לערך עצמי נרכש".בהקשר זה טוב לזכור את אחת האמירות של אלברט איינשטיין: "שהסוד להצלחה הוא לדעת איך לחפש אחר הידע הדרוש לך"
המיעוט שמודע לכך שיש לו הרבה מה ללמוד, חש רגשי נחיתות במקום להבין שדווקא הם, אלה שיכולים להיות במסלול של התפתחות ומשמעות בחייהם.
כמובן אם הם רק היו מבינים שבאמת אפשר להשתנות ולפתח כל תכונה או איכות.
לסיום תזכור שהמוטיבציה להשתנות ולהשתפר, שאני מדבר עליה כאן, אינה נובעת מתוך הצורך שלנו שיחשבו עלינו דברים טובים. אם שכחת אולי כדאי שתחזור ל "מה באמת חשוב לך, מה שאתה חושב או מה שאחרים חושבים עליך?". אולי עכשיו תפחד פחות לגלות שאתה חושש רק מעצמך.
**** במאמר הנוכחי לא הרחבתי על המקרים הרבים שבהם אם היינו חוקרים את המחשבות ואת האמונות שלנו (למשל בשיטה הנפלאה של ביירון קייטי -העבודה), כבר לא היה חשוב לנו להשתנות. היינו מקבלים ושמחים עם איך שאנחנו.
כלומר לפעמים הבחירה העמוקה והאוטנטית שלנו תהיה לא לנסות (או לקוות) להשתנות, לאחר חקירה כזו. למשל אישה שאינה אוהבת את החזה שלה כי היא מאמינה, שהגודל שלו, הוא זה שמפריע לה למצוא בן זוג.
אמונות כאלה יכולות להיצרב במוח של אישה, בין השאר, מאחר ואלה המעדיפים חזה גדול קולניים יותר מאלה שמעדיפים חזה קטן או מאלה שזה לא משנה להם בכלל.
באחד המאמרים הקרובים אפשר יהיה להעמיק ב "כל האמת על דימוי גוף וביטחון עצמי".